RA´ANANA  GAN- ATLANTA
 לינה בכר 


 
גן ציפורן ברעננה וגן ב´ באטלנטה סיפור קשר"  מאת  לינה בכר
המאמר פורסם ב"הד הגן" חוברת ג´, אדר תשס"ז. מרץ 2007
 
ומתועד באתר "חינוך וגן ילדודים"
 

  "עם הפנים לקהילה", נושא אורך שנבחר על יד גני-הילדים ברעננה.   במסגרת  הנושא הערכי הזה  בחרתי את ה"קשר עם קהילה  יהודית בתפוצות".

 

פניתי למחלקת גני ילדים בעיריית רעננה והצעתי  פרויקט משותף עם עיר תאומה לרעננה. דוברת העירייה קישרה אותי תוך זמן קצר עם שרה הגננת בגן ב´ ב"אקדמיה העברית בגרינפילד" (GHA) Greenfield Hebrew Academy מהעיר אטלנטה בארה"ב.

 

כיוון שאני עצמי עליתי לארץ לפני למעלה מ25 שנים, החזיר  אותי הנושא  לתחושות ולרגשות שחוויתי כילדה בחו"ל. הנושא איפשר לי לבטא תחושות ורגשות אלה ולהזדהות עם הגננת ועם הילדים של הגן באטלנטה. מטרתי הייתה  לקרב  את הלבבות, ולהגביר את יכולת הילדים להבין   קהילות יהודיות בחו"ל, ביקשתי למצוא את   המשותף והייחודי לכל אחד מהגנים, תוך שימוש באתר האינטרנט שלי על מנת לטפח תקשורת אינטרנטית בינינו לבין הגן מחו"ל,  וכך לטפח  אוריינות, קשר עם יהודים ברחבי העולם, הענקה ונתינה מעצמנו, ופתיחות כלפי כל דבר חדש שיתפתח במהלך הפרויקט. 

 

בשיר "אצלנו בחצר" כתבה  נעמי שמר  "...לכל אחד מהם שפה משלו ודרך משלו להגיד שלום...". לכל אחד מהגנים דברים ייחודיים לו  - שפה ולבוש ייחודי למקום, אך לכולנו שורשים משותפים המעוגנים במסורת היהודית, בדת היהודית ובשפה העברית.. כולנו כמובן  אומרים שלום, ולכל אחד דרך משלו להגיד  זאת.

ואיפה החצר שלנו?., בגן, כמובן , שבו יש לנו חצר עם גינה יפיפייה. אך האמת היא שעוד לפני כן יש לנו חצר ראשונה לקבלת ילדי חו"ל והיא  נמצאת באתר שלנו. כפי שמטפלים בגינה,  גם האתר  שלנו זקוק להזנה שוטפת ולעדכון.

באתר שלנו כל אחד כותב בשפתו. אנחנו כותבים בעברית, אך אם יש צורך עושים זאת גם באנגלית. גן ב´ אטלנטה כותב לנו באנגלית.

וכמו בשיר "צבענו את הגדר, קצרנו את הדשא, ילדי כל העולם..."גם אנו  התכוננו. בתוך האתר "חינוך וגן ילדודים" שכתובתו: http://www.yeladudim.co.il/, פתחנו מדור מיוחד "עם הפנים לקהילה", שבו מתועד הפרויקט והקשר עם גן ב´.

 

הגננת שרה ואני התחלנו את הקשר בהתכתבות בדוא"ל, שוחחנו בטלפון ותכננו כיצד לקיים  את הקשר בשיתוף פעולה מלא. אנו מתאמות כל פעולה ומשימה כדי לתת לה תוכן ערכי וחינוכי. לא סתם אנחנו גנים תאומים.
 

בראשית הפרויקט קיבלו הילדים הסבר לגבי מפת העולם – הגלובוס,  ואיתרנו את העיר רעננה ואת העיר התאומה  במפה העולמית. דנו בשונה ובדומה בין ילדי שני הגנים.  לאחר ששמענו קצת רקע על הפרויקט,  שוחחנו על הדברים שישמחו את חברינו מאטלנטה והחלטנו לקבל את פניהם בברכה. לתת להם משהו ממעשי ידינו ולהשמיע  את ברכותינו. משימתנו הראשונה הייתה: לבחור חבר מילדי הגן התאום ולצייר עבורו ציור מלווה בברכה, או לספר את הסיפור שמאחורי הציור. משסיימו הילדים לצייר, עמדו מול המצלמה והראו את הציורים, ובשמחה גדולה ובספונטניות פרצו בקריאות "שלום גן ב´, אנחנו אוהבים אתכם", וגם שרו "השקדייה פורחת".  כבר  באותו יום בשעות אחר הצהריים היו  הציורים  באתר האינטרנט, וכל אחד מילדי גן ב´ יכול היה להביט בהם ולהדפיס לעצמו את היצירה האישית שקיבל. באותו יום, כתבה לנו הגננת של גן ב´    בפורום האתר עד כמה שהילדים מאושרים והבטיחה  לשלוח חבילה. ילדי גן ציפורן מאוד שמחו לשמוע זאת.

 
 
ט"ו בשבט מבטא את הקשר העמוק  של העם לארץ ישראל. לכן מתאים  לפתוח   בו בקשר עם קהילה יהודית בתפוצות, ואז לדוגמה, אפשר  לטעת שיח גפן  בשם גן ב´ באטלנטה.  עשינו זאת  ומתברר  שזו הייתה  משימה  מלהיבה, שנעשתה בהמון אהבה מצד ילדי הגן. התרגשנו, ועוד יותר מאיתנו התרגשו הילדים מחו"ל, הרי המצווה בחג הזה היא לטעת עץ בארץ ישראל,  כנאמר בתורה "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל"  (ויקרא יט, כג).  ואת זה  עשו הידיים הקטנות של ילדי גן ציפורן עבור כיתה שלמה בחו"ל  י עוד לפני שגן ב´ הספיק לשבת לחגוג את ראש השנה לאילנות בארצות הברית הרחוקה בכיתת הגן שלהם, שעות ספורות אחרי שאנו חגננו כאן בא"י, התמונות מנטיעת הגפן באדמת ארץ ישראל, בגננו, נצפו שם.
 

כילידת חו"ל , מי כמוני יודעת  עד כמה משמעותי המעשה הזה ועד כמה נגע לליבם. הראינו להם את זה בדיוק בזמן, כל כך אמיתי, on-line, וכל כך מרגש עבורם. זו אחת מנקודות האור של  האינטרנט, הוא  מקרב והופך את כדור הארץ לכפר קטן וקרוב, בדיוק כפי שאמר מרשל מקלוהן - זהו "כפר גלובלי", והילדים למדו זאת באופן מוחשי. בהמשך קיבלנו ברכות טלפוניות מהגננת  של גן ב´.

 
 

כזכור, הובטחה לנו חבילה שתישלח מארה"ב  בדואר אוויר. אך עד שקיבלנו את החבילה עברו כשלושה שבועות. וזה גרםלחלק מילדי הגן אכזבה ואי שביעות רצון . הם טענו  שאנו נותנים ונותנים, אך איננו  מקבלים. הם התרגלו לכך שכיום ו הכל נעשה באופן מידי.  וכאשר המשלוח בדואר התעכב אמר אחד הילדים:."אז אנחנו יותר לא נצייר להם ציורים"

בשלב  זה של התהליך נחשפו הילדים לכמה דברים: לעיכוב החבילה ולשוני בין רמות התקשורת השונות, הייתה עכשיו משמעות חווייתית עבורם, וניתן היה להשוות בין המהירות והמידיות של העברת המסרים בתקשורת האינטרנטית, לעומת הזמן הממושך שנדרש לחבילה להגיע בדואר אוויר. אך לא פחות חשוב מזה,  מתוך האכזבה וחוסר הסיפוק המידי, למדו הילדים לחכות בסבלנות. לדעת שלתת זה לא תמיד בשביל לקבל , לחוש את חדוות הנתינה ללא תנאי.  גם אם לא מקבלים סיפוק מידי, יש גם הנאה מהקשר ומהנתינה לאחר.

כשסוף סוף קיבלנו את החבילה, הייתה השמחה  גדולה. הילדים התעניינו מאוד בילדי הגן מחו"ל ולמדו שיש גם יהודים אשר אינם חיים בארץ ישראל. במשך הזמן, נוצרו רגשי סימפתיה בין ילדי שני הגנים.  הילדים התרגשו  לשמוע על כל אחד מהחברים מחו"ל, והיו סקרנים לראות את תמונותיהם ואף להיפגש איתם, בארץ ו\או בחו"ל. אחת הבנות הציעה  "בואו נטוס לאטלנטה בשבוע הבא".
 

לאחרונה שמענו משרה הגננת, שאחת הילדות מגן ב´ נמצאת כאן בארץ, וכי היא רוצה לפגוש את הילדים.(זה נראה לי יותר הגיוני) .  מיד תכננו כיצד נארח אותה בגן ומי יזמין אותה לביתו. וכיוון שאנו כבר מכירים אותה ויודעים עליה פרטים שונים  כגון: במה היא אוהבת לשחק ובמה היא מתעניינת, תכננו, בנות גן ציפורן, להזמין אותה לפארק רעננה עם אוהל ושק שינה ולבלות איתה אחר צהריים קסום. חברה זו ששהילדים הכירו באופן וירטואלי באמצעות האינטרנט תהפוך כך  לחברה שלהם. ואכן, זו חברות שמתגשמת. ואף  זה הוא אחד הדברים הגדולים שקיבלנו מיצירת הקשר המשותף והמדהים הזה, הרבה בעזרת  האינטרנט,שמאפשר קשר מידי, שאינו ניתן להשגה ב דרך  אחרת.

 
 

בפורים שלחנו משלוח מנות משותף של שני הגנים למוסד ציבורי ברעננה ולמוסד ציבורי באטלנטה. בפסח עיצבנו במשותף הגדה של פסח בעברית ובאותיות לטיניות. ולקראת חג העצמאות אנו נפתיע את ילדי גן ב´ באטלנטה ונשלח להם חבילה. הפעם לא חבילה וירטואלית,אלא חבילה של ממש ובתוכה דגלי ישראל, דגלונים למשחק, סוכריות, תמונה אישית של כל אחד מילדי הגן שלנו מלווה בדבר אישי על כל ילד. והציורים שנשלחו לאטלנטה דרך האינטרנט (בפורום) לפני חודשיים, יגיעו אליהם בקרוב באופן מוחשי. ומה בהמשך? אנו מתכננים לתת ליצירתיות ולדמיון שלנו לפרוץ החוצה. כדי להמשיך בקשר המקסים הזה דרושה התמדה ועקביות, רצון, סבלנות, דמיון, והשמים הם הגבול. וכמו שמסכם השיר, "ילדי העולם כולו רוקדים במעגל ואומרים שלום..." ואנו, שתי הגננות, כבר מתכננות לסגור מעגל אחד ולפתוח מעגל חדש בשנת הלימודים הבאה.

 
 
 
 
 
 

תוכן הענינים

תוכן  עניינים

 בפתח החוברת

 ברכות לדקלה

עיון  ומעש - רב תרבותיות בגן

על רב תרבותיות וחינוך: "שתי פנים למראה" - רינה מיכלוביץ´

דעות קדומות וחינוך רב תרבותי באמצעות אמנות - רינה פסקו

לאהוב את האדם שבפנים - גלעד זומר

שימור שפת אם אצל ילדים: עמדות של מחנכות בגיל הרך ושל הורים-עולים מבריה"מ - ד"ר עדה בקר, ד"ר אניטה רום

ההתאמה התרבותית בתוכניות לגיל הרך - יעל דיין

סיפורי חיים ככור מחצבתן של אמונות חינוכיות - ליאת מירב

בין עוספיא לטבעון - ארכ´ רוזה דיאמנט

דרכי עבודתנו

חוויות רוחניות כבסיס לפעילות יוצאת דופן בגן הילדים - אביבה סבג נילי ערבות (אפשטיין)

חבר מספר לחבר - פרידמן גרסיאלה, איז´ק עליזה

ישראל, פנים רבות לה - מירי שואף (פלדמן)

גן ציפורן ברעננה וגן ב´ באטלנטה סיפור קשר - לינה בכר

שילוב חברתי תרבותי בגן "ערבה", אריאל - מלי ניסים

מצעד הספרים בתרגום לרוסית ולאמהרית - כרמלה נירי

צומחים ביחד בערוגה משפחתית-לימודית - חנה שנהב

המדף לילד

סיפורים מהווי קהילת עולי אתיופיה - מרים סנפיר

 

במועצה הלאומית לשלום הילד

רב תרבותיות בחברת הילדים - אביטל פרידמן

אומ"פ - האגודה הישראלית

פעוטות זכיתם בהכרה בכנסת - נעמי לנגוס

במחלקה לגננות

דקלה צדוק

לילי פוקומינסקיץ.


 

בנייה עיצוב אתר, הקמת אתרי אינטרנט באופן עצמאי או על ידי בונה אתרים, מחיר אטרקטיבי. תמיכה

           http://www.yeladudim.co.il/ 


הזכויות והאחריות לתכני האתר קשר עם קהילה יהודית בתפוצות שייכים ל לינה בכר בלבד
האתר עודכן לאחרונה בתאריך 25/10/2012 14:29:39
עד כה נצפו באתר 33321 עמודים