תכנים לימודיים
       

יום הכיפורים 
מנהגים, משחקים ופעילויות, הצעות לעבודות יצירה,  ביצירות אומנות, האלמנטים המרכזיים של סיפורי החג
ועוד...

יום הכיפורים הוא חלק מן "הימים הנוראים" - והוא החג השני בחודש תשרי. יום הכיפורים, כמו ראש השנה, הוא חג מן התורה. אבל שלא כמו ראש השנה (הנקרא בתורה "יום תרועה" ולא ראש השנה) מופיע יום הכיפורים בשמו זה כבר בתורה: "אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא… ועיניתם את נפשותיכם" (ספר ויקרא פרק כג פס´ 27).
"עינוי הנפש" - הצום - הוא הציווי המרכזי והמיוחד ליום הכיפורים.
יום הכיפורים הוא, כאמור, יום מיוחד במסורת היהודית. ליום זה - שתי פנים: מצד אחד - זהו יום של חרדה ופחד מגזר הדין, ומן הצד האחר - זהו יום של תקווה והבטחה לסליחה ולמחילה: "כי ביום הזה יכפר עליכם [אלוהים] לטהר אתכם מכל חטאותיכם" (ספר ויקרא פרק טז פס´ 30).
חשיבות מיוחדת יש לשעות היום של ערב יום הכיפורים - ט´ בתשרי, הכולל כמה מנהגים שנועדו להכין את האדם לקראת יום הכיפורים: נוהגים לפייס זה את זה, מכיוון שיום הכיפורים אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחברו ללא בקשת סליחה ופיוס. בשעות אחר הצהריים נוהגים לאכול "ארוחה מַפְסֶקֶת" - היא הארוחה שלפני הצום. ויש עוד מנהגים, ובהם מנהג ה"כפרות".

שילוב של צום ותפילה מופיע כבר במקרא כשתי פעולות שמטרתן לבטל גזירות רעות.
מקום חשוב בתפילות יום הכיפורים יש לווידוי, שעליו חוזרים כמה פעמים בכל אחת מתפילות יום הכיפורים. המתפלל מתוודה על חטאים שלו ושל כלל הציבור (לפי סדר הא"ב), הכוללים מעשים והתנהגויות שליליות כלפי הזולת: זלזול הורים ומורים, טפשות פה, לשון הרע, עזות מצח, קלות ראש, רכילות, שנאת חינם ועוד.


סיפורים

עמוס טוב הלב- אגדה ליום כיפור

מצגות

 


מנהגים
 
  | השופר |  

 
אומנות
 
 

שירים דיקלומים

 

זהו דן וזהו גד
חברים אחד אחד,
דן כועס
גד רוגז,
דן כועס
גד רוגז,

 

הגיע זמן להתפייס
(נותנים נשיקות באוויר)
 
 
 
פעילות לילדים
 
 
דפי צביעה

 

 תוקע בשופר- דף צביעה להדפסה


תוקע בשופר

מתפללים בבית הכנסת

 

ועוד דפים

 

מתוך התפילה "אבינו מלכנו"
לפניך קטעים מתוך התפילה "אבינו מלכנו" שאותה נוהגים לומר בבית הכנסת בראש השנה, בעשרת ימי תשובה (שבין ראש השנה ליום הכיפורים) וגם בתפילת נעילה של יום הכיפורים.
ראשיתה של התפילה בשני פסוקים הנזכרים בתלמוד הבבלי (מסכת תענית דף כה עמ´ ב), ואשר אליהם נוספו עוד פסוקים במהלך הדורות.


"…אבינו מלכנו - שלח רפואה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עמך.
אבינו מלכנו - קרע רוע גזר דיננו.
אבינו מלכנו - זכרנו בזיכרון טוב לפניך.
אבינו מלכנו - חתמנו בספר חיים טובים.
- - - - -
אבינו מלכנו - מלא ידינו מברכותיך.
- - - - -
אבינו מלכנו - קבל ברחמים וברצון את תפילתנו.
אבינו מלכנו - פתח שערי שמים לתפילתנו.
- - - - -
אבינו מלכנו - תהא השעה הזאת שעת רחמים וְעֵת רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ.
- - - - -
אבינו מלכנו - חננו ועננו, כי אין בנו מעשים.
עֲשֵׂה עִמָנוּ צדקה וחסד - וְהוֹשִׁיעֵנוּ."




תקיעה בשופר בערב יום הכיפורים בבית הכנסת הספרדי "אוהל מועד".
תל אביב, ט´ בתשרי תשכ"א - 1960.
© לשכת העיתונות הממשלתית, מחלקת הצילומים, ירושלים. צילום: פריץ כהן
 


אב מברך את בנו בערב יום הכיפור. תל אביב, ט´ בתשרי תשכ"א - 1960.
© לשכת העיתונות הממשלתית, מחלקת הצילומים, ירושלים. צילום: פריץ כהן

יום הכיפורים - והתפילה
אחרי חורבן בית המקדש לא הייתה עוד אפשרות לקיים את הטקס של עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים, והתפילות תפסו את מקומם של הטקסטים והעבודה בבית המקדש. כדי לזכור ולהזכיר את הטקס המיוחד שהתקיים במקדש ביום הכיפורים, נכתבה תפילה הנקראת "סדר העבודה". תפילה זו של יום הכיפורים מתארת את הטקס על כל שלביו ופרטיו, והיא נחשבת לתפילה מרכזית ביום הכיפורים.
כאמור, הצום - האיסור לאכול ולשתות - הוא הציווי המיוחד ליום הכיפורים, המבדיל אותו מכל החגים האחרים, שבהם נוהגים לאכול ולשתות ואף לקיים סעודות חגיגיות. ולכן אופיו של יום הכיפורים בא לידי ביטוי בעיקר בבית הכנסת: ביום הכיפורים נוהגים להתפלל בבית הכנסת במשך כל היום - כמעט ללא הפסקה. על-פי המסורת היהודית מתעלמים ביום זה מכול הצרכים הגופניים - אכילה, שתייה, רחיצה, וגם מפעולות רגילות אחרות, ומקדישים את כל שעות היום לתפילה בבית הכנסת ולחשבון נפש. 
תפילת נעילה
התפילה האחרונה המסיימת את יום הכיפורים היא "תפילת נעילה", ובה מבקשים המתפללים: "פתח לנו שער, בעת נעילת שער, כי פנה יום".
"תפילת נעילה" מיוחדת ליום זה, ואין תפילה דומה לה בחגים ובמועדים אחרים. זוהי תפילה רגשית מאוד המבטאת מאמץ אחרון לבטל כל גזירה רעה אפשרית "בדקה התשעים" - לקראת סופו של יום הכיפורים. בתפילה זו מדבר הרגש העז ולא המחשבה  והמתפלל פונה אל אלוהים בבקשה, שישמע את הבכי ויקבל את הדמעות - ויציל את בני עמו "מכל גזירות אכזריות". 
  תפילת נעילה מסתיימת במוצאי יום הכיפורים בתקיעת שופר אחת - תקיעה ארוכה, שאחריה שרים: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
בתפילת נעילה אומרים, בין השאר, את הקטע "אבינו מלכנו" - שהוא חלק מתפילות הימים הנוראים.
 
 
 

גמר חתימה טובה

BARBABRA STRAISAND- ABINU MALKENU 

ABINU MALKENU  אבינו מלכנו

DAVID DE OR  ADON HASELIJOT       אדון הסליחות - דוד ד´אור

 אדון הסליחות        ADON HASELIJOT  

NETANE TOKEF נתנה תוקף - גבעתרון 

 

 

 


קישורים, הפניות, הצעות

 

לוח בקשות סליחה

לוח נוסף לבקשות סליחה

 קישור לאתר גננת

 

 מנהגים:

מצגת כל נדרי

מנהגי ערב יום כיפור

 כל נדרי

אוסף קישורים


השופר - ,סדר תקיעות , שלש, של שלש שלש.שעור תקיעה כשלש תרועות .שעור תרועה כשלש יבבות
.תקע בראשונה, ומשך בשניה כשתים, אין בידו אלא אחת
מי שברך ואחר כך נתמנה לו שופר
.תוקע ומריע ותוקע שלש פעמים
.כשם ששליח צבור חיב, כך כל יחיד ויחיד חיב
.רבן גמליאל אומר, שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן


מסכת ראש השנה ד,ט


בכוחו של השופר לעורר את לב האדם ולהחדיר בו הרהורי תשובה.
וכך כותב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ג הלכה ד):
"אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו,
כלומר: עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו
במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם - אלו השוכחים את האמת
בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל,
הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו
הרעה ומחשבתו אשר לא טובה".

השופר עשוי מקרן של איל.
אחד הטעמים שניתנו לכך: להזכיר את האיל אשר נאחז בסבך
בשעת עקידת יצחק, כדי לעורר סנגוריה על ישראל. כמו כן השופר
כפוף ומתעקל - כדי לרמוז על הצורך בכפיפת ברך, בהנמכת קומה
ובכניעת הגו, הנדרשים מאתנו ביום הדין.

הקשב לקול השופר: תקיעה שברים תרועה


קיצור הלכות שופר מתוך משנה תורה לרמב"ם

מצות עשה של תורה, לשמוע תרועת השופר בראש השנה
(שנאמר "יום תרועה, יהיה לכם" (במדבר כט,א
ושופר שתוקעין בו, בין בראש השנה בין ביובל הוא קרן הכבשים הכפוף

שיעור השופר כדי שיאחזנו בידו, וייראה לכאן ולכאן

דיבק שברי שופרות עד שהשלימו לאחד, פסול
ציפהו זהב מבפנים, או במקום הנחת הפה פסול

הכל חייבין לשמוע קול שופר, כוהנים לויים וישראליים וגרים ועבדים משוחררים
אבל נשים ועבדים וקטנים, פטורין

יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, אין תוקעין בשופר

כמה תקיעות חייב אדם לשמוע ביום טוב של ראש השנה? תשע תקיעות
... תרועה זו האמורה בתורה, נסתפק לנו בה ספק ... , ואין אנו יודעין היאך היא
נמצא מניין התקיעות, שלושים כדי להסתלק מן הספ
ק


ברכות השופר
ברוך אתה ... אשר קידשנו במצוותיו וציונו לשמוע קול שופר
ברוך אתה ... שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה



ארוחה מפסקת לפני הצום - ערב יום הכיפורים, תל אביב, ט´ בתשרי תשכ"א - 1960.
© לשכת העיתונות הממשלתית, מחלקת הצילומים, ירושלים. צילום: פריץ כהן
 
 

 
 
יום הכיפורים בבית המקדש
בתקופות שבהן בית המיקדש היה קיים - ועד לחורבן  בית המיקדש השני - היה ליום הכיפורים תוכן מיוחד, השונה מיום הכיפורים בימינו. בתקופות אלה התבטא אופיו המיוחד של יום הכיפורים בטקס ארוך ומרשים שהתקיים בבית המקדש. את הטקסט המיוחד והארוך הזה ניהל הכוהן הגדול, ובמהלכו היה עושה עבודות שונות בתוך בית המקדש. במהלך הטקס היה הכוהן הגדול מתוודה על החטאים שלו ושל משפחתו וגם על החטאים של עם ישראל. הטקס כלל גם טיהור של בית המקדש. לבני העם לא היה תפקיד בטקס זה של יום הכיפורים - הם היו רק הצופים:  על פי המסופר במישנה, היו בני העם
 


הכוהן הגדול מקטיר קטורת בבית המקדש ביום הכיפורים על מזבח הזהב.
הציור הוא תיאור משוער בלבד - לפי הבנתו של הצייר יבגני ברשקוב.
 
מקדימים לבוא לבית המקדש עוד לפני זריחת השמש, כדי למצוא מקום בחצר בית המקדש ולראות את הכוהן הגדול מבצע את עבודת יום הכיפורים. ביום זה - ורק ביום זה - היה הכוהן הגדול נכנס לקודש הקודשים של בית המקדש, למקום שאסור היה לאף אדם להיכנס אליו במשך כל השנה. רק פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים, ורק הכוהן הגדול - היה נכנס לקודש הקודשים. וגם אז - הוא היה חייב למלא את כל ההוראות בצורה מדויקת וקפדנית - כדי לסיים בהצלחה ובשלום את עבודתו. בין השאר, הכוהן הגדול היה חייב למלא את בית המקדש בעשן הקטורת לפני שהוא נכנס לקודש הקודשים. ולכן, כאשר היה הכוהן הגדול מסיים את עבודתו ויוצא בשלום מקודש הקודשים של בית המקדש - היה זה סימן, שבני ישראל זכו לכפרה ולסליחה על החטאים שלהם.
           
 


 

הקמת אתרי אינטרנט באופן עצמאי או על ידי בונה אתרים, מחיר אטרקטיבי. תמיכה

           http://www.yeladudim.co.il/ 


הזכויות והאחריות לתכני האתר תכנים שייכים ל נימרוד בכר בלבד
האתר עודכן לאחרונה בתאריך 31/10/2012 19:13:00
עד כה נצפו באתר 88092 עמודים